איגוד הלב האמריקני (AHA) והקולג' האמריקני לקרדיולוגיה (ACC) - האיגודים המקצועיים הגדולים והמשפיעים ביותר בעולם - פרסמו בשבוע החולף את העדכון המשמעותי הראשון מאז 2018 להנחיות למניעת מחלות לב ולטיפול בכולסטרול. המסמך החדש, שנכתב בשיתוף עם תשעה ארגונים רפואיים נוספים, מסמן שינוי פרדיגמה: המלחמה בטרשת העורקים מתחילה הרבה יותר מוקדם מכפי שחשבנו.
במרכז ההנחיות עומדת הקריאה להקדים בעשור ולהתחיל במעקב ובטיפול כבר בגיל 30, כדי להפחית את הנזק המצטבר של רמות כולסטרול גבוהות לאורך עשרות שנים. המומחים מדגישים כי המטרה אינה רק לשפר בדיקת דם נקודתית, אלא לצמצם את הסיכון להתקפי לב ולשבץ לאורך כל החיים.
6 צפייה בגלריה
המחקר קובע כי אין כמעט תועלת בתוספי תזונה להורדת כולסטרול, חלקם אף מזיקים
(צילום: shutterstock)
נופץ מיתוס "החלופה הטבעית"
אחת הבשורות המהדהדות ביותר במסמך נוגעת לשימוש הנרחב בתוספי תזונה, הנתפסים בטעות כחלופה "בטוחה וטבעית" לתרופות. ההנחיות החדשות נשענות על ניסוי קליני מבוקר - מחקר ה-SPORT שפורסם בכתב העת JACC - שבדק שישה תוספים פופולריים מול תרופת סטטין במינון נמוך (רוסובסטטין 5 מ"ג) ומול פלצבו, ב-190 משתתפים, על פני 28 יום.
התוצאות היו חד-משמעיות: בעוד שהתרופה הקונבנציונלית הפחיתה את הכולסטרול הרע (LDL) בשיעור של כ-38%, חמישה מהתוספים - שמן דגים, קינמון, כורכום, סטרולים צמחיים ושמרי אורז אדום - לא הציגו יעילות גבוהה יותר מפלצבו. הממצא המדאיג ביותר נגע לתוסף השישי: כדורי שום, שגרמו בפועל לעלייה מובהקת של 7.8% ברמות ה-LDL. ממצא זה עולה בקנה אחד עם ניסוי קליני קודם משנת 2007, שבו שלושה תכשירי שום שונים הראו מגמה דומה של עלייה בכולסטרול.
6 צפייה בגלריה
שוק שמגלגל עשרות מיליארדים. התועלת לכולסטרול - פשוט לא קיימת. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"מטופלים מוציאים כ-50 מיליארד דולר בשנה בארה"ב על מוצרים חסרי תועלת", אמר ד"ר סטיבן ניסן מקליבלנד קליניק, שהוביל את המחקר. "התפיסה הציבורית היא שהתוספים בטוחים יותר, אך בפועל הם לא רק שאינם מורידים כולסטרול - אלא עלולים להתנגש עם תרופות אחרות ואף להסב נזק. ההנחיות החדשות קובעות במפורש: אין להמליץ עליהם לטיפול בעודף שומנים בדם". נתון המחדד את הבעיה: מדי שנה מדווח בארה"ב על כ-23 אלף ביקורי חדר מיון הקשורים לתופעות לוואי של תוספי תזונה.
בדיקות כבר בבית הספר היסודי
ההמלצות החדשות אינן עוצרות במבוגרים. המומחים קוראים לערוך בדיקות כולסטרול לכל הילדים בגילי 9 עד 11, ולחזור עליהן בגילי 19 עד 21, כדי לזהות מוקדם ככל האפשר מקרים של כולסטרול גבוה על רקע גנטי - היפרכולסטרולמיה משפחתית - שעלולים לגרום למחלות לב קשות כבר בגיל צעיר. ההנחיות כוללות גם המלצה רשמית להפנות מטופלים בעלי רמות שומנים גבוהות בדם לתזונאים קליניים.
בנוסף, המסמך מציג מחשבון סיכון חדש בשם PREVENT. בניגוד למחשבונים הישנים שהעריכו את הסיכון לעשור הקרוב בלבד, האלגוריתם החדש מנבא את הסיכון ל-30 שנה קדימה. המחשבון משקלל גיל, לחץ דם, מדד מסת גוף (BMI) ותפקוד כליות, ולראשונה משלב גם "מדד קיפוח חברתי" - המכיר בכך שאזור המגורים והמצב הכלכלי משפיעים ישירות על בריאות הלב. הכלי מיועד למבוגרים בגילי 30 עד 79 ומסייע לזהות מטופלים צעירים שעלולים לחיות עשרות שנים עם רמות גבוהות של כולסטרול.
יעדי הטיפול הוגדרו מחדש והפכו מחמירים יותר. לאוכלוסייה הכללית ההמלצה היא לשאוף לרמת LDL נמוכה מ-100 מיליגרם לדציליטר. מטופלים בסיכון גבוה - סיכון של 10% או יותר להתקף לב או שבץ בעשור הקרוב - נדרשים להגיע לרמה הנמוכה מ-70. ולאחר התקף לב, שבץ או מחלת עורקים היקפית, היעד המחמיר ביותר: פחות מ-55. ההנחיות מדגישות כעת גם את חשיבות הטיפול באוכלוסיות רגישות: מבוגרים עם מחלת כליות כרונית, נשאי נגיף ה-HIV וחולי סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר במיוחד - ולעתים יזדקקו לטיפול תרופתי גם אם רמות הכולסטרול שלהם אינן נראות חריגות במבט ראשון.
בנוסף למדידות הרגילות, המסמך ממליץ על בדיקות מקיפות יותר להערכת סיכונים. אחת ההמלצות המרכזיות היא בדיקה חד-פעמית של חלבון ליפופרוטאין A לכל מבוגר - מדד גנטי שאינו מושפע מתזונה או פעילות גופנית, נשאר יציב לאורך החיים, ומהווה סמן קריטי לסיכון לבבי. בדיקה נוספת שזוכה להתייחסות היא מדידת אפוליפופרוטאין B, חלבון הנצמד לחלקיקי שומן מזיקים בדם, שעשויה להיות מדויקת יותר לחולי סוכרת מסוג 2 ומטופלים עם עודף טריגליצרידים. ההנחיות תומכות גם בשימוש סלקטיבי בסריקת סידן בעורקים הכליליים - בדיקת הדמיה ללא חומר ניגוד שיכולה לזהות הצטברות מוקדמת של פלאק ולסייע לרופאים להחליט אם להתחיל טיפול תרופתי במטופלים בסיכון גבולי או בינוני.
קו ההגנה: אורח חיים, לא כדורים
למרות ניפוץ מיתוס התוספים, המומחים מדגישים כי קו ההגנה הראשון נותר אורח חיים בריא: תזונה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וסיבים, הפחתת שומן רווי ומזון מעובד, פעילות גופנית קבועה, שמירה על משקל תקין, שינה מספקת והימנעות מעישון וממוצרי טבק. המטרה אינה רק לשפר בדיקת דם אחת, אלא לצמצם את הנזק המצטבר לעורקים לאורך שנים. מחלות לב וכלי דם הן עדיין גורם התמותה המוביל בעולם, ומומחים מעריכים שיותר מ-80% מהמקרים ניתנים למניעה. כאשר שינוי אורח החיים אינו מספיק, סטטינים נותרים הטיפול היעיל, הזול והבטוח ביותר. למטופלים שאינם מגיבים להם או אינם יכולים לשאת אותם, ההנחיות ממליצות לשקול תרופות נוספות כמו אזטימיב או חומצה במפדואית.
6 צפייה בגלריה
"לשמור על רמות כולסטרול נמוכות יותר, לאורך זמן רב יותר, מגיל צעיר". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"מחלות לב הן עדיין גורם התמותה המוביל בעולם, אך למעלה מ-80% מהמקרים ניתנים למניעה", מסכמים המומחים. "המסר המרכזי פשוט: לשמור על רמות כולסטרול נמוכות יותר, לאורך זמן רב יותר, החל מגיל צעיר".
קראו עוד בנושא זה:
